פאה. מותר או אסור?

עשרות שנים (!) מתנהלת תעמולה אדירה נגד כיסוי הראש בפאה נכרית. למרות שרוב הפוסקים התירו לאשה נשואה לכסות את ראשה בפאה, ולמרות שרוב גדולי הדור סוברים שפאה עדיפה ממטפחת, רוב הציבור אינו יודע זאת.

הנשים התמימות, שנחשפות לכל החומר הפרסומי המופץ בכמויות עתק בבתי הכנסת ובבתי המדרש ובכל מקום אפשרי, בטוחות שהפאה היא חטא איום ונורא, רק ש"כולן הולכות כך", ואין מה לעשות, ואשרי האשה "המתחזקת" וחובשת מטפחת.

אף אחת אפילו לא מעלה בדעתה, שהמטפחת אינה "הידור" כלל, וכי ע"פ הרמב"ם והשולחן ערוך, היוצאת במטפחת יש לגרשה ואינה מקבלת את כתובתה... ולמעשה אין הבדל הלכתי בין פאה למטפחת, למעט העובדה שפאה מכסה היטב את הראש, וגם גורמת לכך שהאשה תמצא חן בעיני בעלה, וכך לא יסתכל על אחרות.

התעמולה האדירה, הגורמת לנשים להרגיש "חוטאות", גורמת להתרופפות נושא הצניעות, והמצב התדרדר עד כדי כך שנשים הולכות עם חצאית מיני מעל הברך (דבר שהוא אסור לכל הדעות), כי "אם כבר אז כבר", ואינן מתייחסות כלל לפרסומים השונים בנושאי הצניעות.

כמו כן, התעמולה נגד פאה גורמת להרהורי עבירה קשים אצל בחורי ישיבות ואברכים, שהרי "ההרהור תלוי באיסור" (שו"ת רבי עזריאל, ח"א, ח) וכאשר מתפרסם שהפאה היא פריצות איומה ונוראה, כל אשה ההולכת עם פאה נדמית בעיניהם כ"פרוצה" והם מהרהרים בה.

ככל שגדולי הדור התריעו וזעקו על סילוף דבריהם (ראו מכתבו החריף של הגרמ"י לפקוביץ), וככל שהתריעו על התעמולה נגד לבישת פאה, ההורסת את הצניעות, ישנם אנשים הממשיכים בכל הכח להפיץ את משנתם המעוותת והמסולפת, תוך הפצת שקרים ובדותות בשם גדולי הדור, וזו בדיוק הסיבה שאנחנו כאן. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך - ובאמתחתנו אור גדול, וסוף האמת לנצח.

ההבדל בין המדיה הכתובה למדיה הדיגיטלית

במדיה הכתובה, כלומר: ספרי הקודש המצויים בבתי הכנסת ובבתי המדרש, לא ניתן למצוא בנקל את ספרי הפוסקים המתירים פאה. תשובות המתירים נחבאות בתוך דפי השו"ת העתיקים, ופעמים רבות מדובר בספרים שהמעניינים אינם לומדים בהם באורח קבע. הספרים הבודדים שיצאו לאור בנושא, ומבארים בשפה ברורה את ההיתר, או מציגים את הפוסקים המתירים (ויתירה מכך, מוכיח את הרמאויות והשקרים בהם נוקטים "הצדיקים" בתעמולתם), נעלמים במהרה מבית המדרש, ע"י אנשים "יראי שמים"...

מאידך גיסא, ספרי תעמולה נגד חבישת פאה וכיו"ב, יש לרוב, והם מחולקים חינם, וממומנים ע"י כספי תרומות, ע"י יהודים מסכנים הרואים בזה מצוה רבה, ואינם יודעים שהדבר גורם לסכסך בין איש לאשתו, ובין אדם לחבירו, ואינם מבינים שכל התעמולה בנויה על שקרים גסים במטרה למנוע מנשות ישראל לכסות את ראשיהן עם פאה.

אי לכך, האפשרות הטובה ביותר להפצת האמת היא באמצעות אתר זה. למדונו רבותינו שאפשר לקדש את הכלי הטמא ביותר, ע"י שימוש בטהרה. כיום גם בערוצי הטלוויזיה התירו רבותינו להפיץ תורה ויראה, כגון ע"י ערוץ "הידברות", וקל וחומר באינטרנט. אין לראות בכל האמור עידוד לגלישה באינטרנט שנאסרה ע"י גדולי ישראל, והותרה רק במקום הצורך, ובאינטרנט מסונן; האמור הוא אך ורק לאלה אשר גולשים ממילא באינטרנט, ומחפשים את האמת. את הכתוב כאן, אף אחד לא יוכל למחוק, או להעלים מעיניהם של הקוראים.

לכל שאלה – תשובה

לאחר שלמדנו כראוי את הנושא, אנו מעוניינים לחלוק את הידע שלנו עם אחרים, ואף לדון עמם בנושא סבוך זה. איננו מפרסמים את שמות הכותבים באתר, על מנת למנוע מהם הטרדות ואיומים ע"י אנשים שאין להם יראת שמים.

ביוגרפיה

המאמרים באתר זה נוסחו בשפה עכשווית, כדי להנגיש את התוכן לכל קורא מזדמן. אך הרוצה להעשיר את ידיעותיו יכול לקרוא ישירות מהמקור, ולהלן שמות הספרים שעליהם מתבסס התוכן המובא באתר זה. לקריאת והורדת הספרים - לחצו על שמות הספרים.

ספר "לקט שכחת הפאה", הרב שלום דב וולפא שליט"א, 319 עמ';

ספר זה יצא בכמה וכמה מהדורות, והוא הספר המפורסם ביותר עד כה. הספר כתוב בצורה בהירה ונעימה, בשפה המובנת לכל, והוא מפריך מכל וכל את טענות הגר"מ מאזוז בהקדמת ספר "עבד לעבדי ה", ואת השגיאות הנפוצות בציבור בענין סבוך זה.

ספר "חן וכבוד", הרב ליאור עזרן שליט"א, 590 עמ';

ספר זה מתייחד בהסכמות הרבות שניתנו לספר ע"י רבנים מפורסמים. הספר אמנם עדיין לא יצא לאור, אך הוא נמצא בספריית "היברובוקס", או בספריית "אוצר החכמה", לכל הרוצה לעיין בו. ספר זה הוא מעין "אנציקלופדיה" מקיפה לכל עניני פאה נכרית, ומובאים בו ק"ל פוסקים המתירים פאה, עם תשובותיהם המלאות בענין זה. למכון "דרך האמת" (שו"ת בנושא הספר חן וכבוד) לחצו כאן.

ספר "ותשקט הארץ", הרב יואל שילה שליט"א, 300 עמ';

ספר זה פונה בעיקר לציבור הליטאי, והוא מתהדר בהסכמתו של מרן הגר"ח קניבסקי. יצא לאור בשלוש מהדורות עד כה. הספר דן בצורה מעמיקה בכל הסוגיות הקשורות לפאה נכרית, כולל תשובות מפורטות על הספרים שיצאו לאסור לבישת פאה. המחבר, הרב יואל שילה, כתב עשרות ספרים בנושאים מגוונים.

בהצלחה!