רוצה לעבור לפאה, אבל מרגישה חוטאת

שאלה:

אני מגיעה ממשפחה שמתנגדת מאוד לפאה, כל חיי שמעתי שפאה זה חטא, ומבחינתי זה איסור חמור ומי שהולכת עם פאה תתן על כך את הדין בשמיים, מחטיאה וכו׳. מצד שני, זה לא באמת איסור חמור אם כ”כ הרבה נשים יראות/נשות רבנים וכו׳ חובשות פאה, הרי מעולם לא היה ניתן היתר ללכת עם מכנס או עם גופיה כי זה אסור. נקודה. ואם פיאה זה דבר כ”כ מקובל בחלקים גדולים של הציבור אז זה לא באמת אסור… מה לעשות? רוצה לעבור לפיאה אבל לא רוצה להרגיש חוטאת….

תשובה:

קיים בלבול רב בנושא הזה, והמון אינפורמציה שגויה מודפסת בעלונים וספרים וחוברות, והרצאות ביוטיוב, כך שמאוד קשה לדעת את האמת - כי למי יש כח לפתוח ספרי שו"ת עתיקים ולהתעמק בתשובות הפוסקים.

וזאת הסיבה שאת מרגישה "חוטאת" - כתוצאה מכל מסע הפרסום נגד חבישת פאה. דעתם של הפוסקים המתירים מועלמת ומושתקת, ואף מסולפת בעליל. מה תעשה הבת ולא תרגיש חוטאת, כשאין מי שמתיר?

וחבל מאוד שיש לך צד שפאה מותרת רק בגלל שראית נשים חרדיות חובשות פאה, ו"לא יכול להיות שכולן חוטאות"... 

(למרות שיש משהו בקו המחשבה הזה, והגאון מהר"י חאגיז זצ"ל, מגדולי האחרונים, כתב בספרו שו"ת הלכות קטנות (סי' ט'): "כלל גדול שהוא מוסד בידינו, אם הלכה רופפת בידך, פוק חזי מאי עמא דבר, כי פשוט הוא אשר באהבת ה' את עמו ישראל, יסיר מכשול מדרכיהם, ולא יטו כל העולם אחר היחיד, אילו סברתו דחויה", עכ"ל. והביאו הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א (קובץ אור ישראל ל"ו-ל"ז), והוסיף: "ודון מינה שרבבות נשים כשרות הולכות כן כמה שנים... ולמעשה רוב נשותיהם של גדולי ישראל במאה שנים האחרונות הלכו בפאה נכרית, וא"כ אין להרעיש על המקילים").

ואכן, המסר המועבר במדיה התעמולתית הוא "אלה שלובשות פאה, עושות ככה בגלל הלחץ החברתי למרות שזה אסור, גם רבניות שחובשות פאה עושות זאת נגד רצון בעליהן..." 

חלק מהם מדקלמים סיסמאות כמו "לספרדיות אסור ולאשכנזיות מותר..." כאשר בעצם הפוסק הראשון שהתיר פאה היה ספרדי, ומשפחתו גלתה בגירוש ספרד לאיטליה (הגאון רבי יהושע בועז, בעל ה'שלטי גיבורים').

אבל האמת היא שיש עשרות רבות של גדולי עולם שהתירו חבישת פאה, החל מלפני 500 שנה ועד ימינו אנו. והם לא התירו פאות "קש" אלא פאות העשויות משיער אמיתי ונראות כמו שיער, כך עולה מעיון בכל ספרי המתירים והאוסרים גם יחד מלפני חמש מאות שנה...

ובעצם, הסיבה שהאוסרים אסרו היתה בגלל שהפאה נראית כמו שיער רגיל, והרואה יטעה ויחשוב שאותה אשה איננה מכסה את הראש.

כמו כן במצרים נמצאה מערת קבורה ובה פריטי לבוש עתיקים מלפני 3400 שנה, ביניהם גם פאה נכרית, היא כיום מוצגת במוזיאון באיטליה, ולמרבה הפלא, פאה בת אלפי שנים נראית בדיוק כמו שיער טבעי אמיתי.

זה נכון, שפאה ארוכה מהרגיל וחריגה, אסורה משום חוסר צניעות. אבל זהו דבר דינמי ומשתנה לפי הזמן ולפי המקום. במקום בו נשים רבות לובשות פאה באורך מסויים, והוא הפך לנדוש, כבר אין בו אלמנט של חוסר צניעות.

בפאה יפהפיה אין שמץ של איסור, כי ביהדות אין מושג כזה שבגד יפה אסור בגלל שהוא יפה, ואין מושג כזה שלאשה אסור להיות יפה. אסור לה להתבלט בבגדים חריגים, אבל בהחלט מותר לה להתייפות.

אותן חוזרות בתשובה מסכנות הפנימו את המסר ש"צניעות היא כיעור", והן משתדלות בכל יכולתן ללבוש בגדים רחבים ומכוערים, המכערים אותם בעיני בעליהן ובעיני כל הסביבה, והתוצאה לעיתים היא הרת אסון, עד כדי פירוק בתים... כי מה יעשה הבעל ולא יסתכל על השכנות?

כאשר הקב"ה ציווה על הגברים "ולא תתורו", הוא לא התכוון שהגברים ידאגו שכל הנשים ברחוב יהיו מכוערות, וכך לא יהיו להן הרהורים... הוא התכוון שיהיו נשים יפות, והגברים יכבשו את היצר ולא יסתכלו!

'להיות יפה בבית ולא ברחוב' זו סיסמה יפה, אבל בפועל הנשים מתקשות מאוד להתלבש יפה בבית. יש ילדים, יש טיטולים, יש כביסות, יש בישולים, איך אפשר? אולי בסעודות שבת. אבל כאשר גבר יוצא עם אשתו לרחוב, ואשתו נראית מכוערת בעיניו, זה אסון. 

וזה מפורש בחז"ל: בתענית דף כ"ג, מסופר על אשתו הצדיקה של אבא חלקיה (שירדו גשמים בזכותה), והיא יצאה לקראתו מקושטת, עד לפתח העיר, כדי ללוותו לביתו. החכמים תמהו: הכיצד? הרי היא מכשילה אותנו? לימד אותם אבא חלקיה: כך צריך לעשות, כדי שלא אתן עיני באחרות, אלא בה...

וכן במקומות אין ספור בחז"ל מובא שהנשים התקשטו ברשות הרבים, ויש על זה פרק שלם - במה אשה יוצאה (מסכת שבת). היה להן גם קישוט גדול ובולט - "עיר של זהב". ומעולם לא מצינו בחז"ל שאסרו זאת.

ולסיום, האוסר הבולט ביותר בדורנו הוא הרב עובדיה יוסף, שבדרשות שלו הרבה לדבר על נושא הפאה ואמר שזהו איסור חמור, אבל בפועל הוא התיר בעשרות מקרים פרטיים שהגיעו לפניו (ומפורטים בספר מעין אומר חלק י"ב), וכמו כן התיר לאלמנה וגרושה לכסות את הראש בפאה. 

כל בר דעת מבין שהוא לא היה מתיר "איסור חמור ונורא" בכזאת קלות, גם לנשואות וגם לגרושות, אם באמת זה היה איסור חמור בעיניו. לכן אל לך להרגיש חוטאת.