האם אשה החובשת פאה היא מחטיאה את הרבים? והאם עליה לחשוש מאסונות?

שאלה

ראיתי היום מודעה, לפיה הלובשות פאות מחטיאות הרבים, וילכו לגיהנם וכף הקלע. האם זה נכון?

והאם נכונים כל סיפורי המעשיות שקראתי בעלונים ופשקווילים של המתנגדים לפאות, שנשים חבשו פאות ונענשו באסונות מחרידים?

תשובה

מותר לצאת בפאה לרחובה של עיר, ואין בזה משום החטאת הרבים, ולא רק אליבא דהמתירים פאה (מאה ושלושים פוסקי הלכה מפורסמים), או אותם גדולי הדור הסוברים שפאה היא הכיסוי המהודר ביותר, שלדידם זה מצווה וחובה, כגון הרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, החזון איש זצ"ל, הגר"ש משאש זצ"ל, הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל, הגר"ח קניבסקי שליט"א ועוד רבים וטובים, אלא גם לשיטת הגר"ע יוסף זצ"ל, לאסור פאה, אין בזה משום "החטאת הרבים", שהרי התיר לגרושות ואלמנות ללבוש פאה (שו"ת יביע אומר חלק ד אבן העזר סימן ג), וכיצד ילבשו אותה אם הדבר מחטיא הרבים? כמו כן גם התיר לנשואות במקרים מסוימים (מעיין אומר חלק ט) והרב ינון יונה העיד על עשרות מקרים שהביא לפניו והתיר, וכיצד התיר אם יש בזה החטאת הרבים?

ברור ופשוט כי אשה המתלבשת לפי ההלכה, ואינה מתהדרת בפריט לבוש שהוא חריג ויוצא דופן, איננה נחשבת ל"מחטיאה את הרבים", כאשר היא יוצאת מביתה לצורך כלשהו, וכפסק הטור שאין האשה בבית הסוהר אלא יכולה לצאת כפי הצורך.

כמו כן, אין להתרשם מאיומים ב"גיהנום", "כף הקלע" וכו', ומובטח ללובשות הפאות גן עדן, ברכה והצלחה בכל אשר יפנו, וכפי שגדולי הדור בירכו את האשה החובשת פאה בכל הברכות.

ויש לדעת כי כל סיפורי המעשיות שאפשר לקרוא בפשקווילים או בעלונים או בחוברות תעמולה למיניהם, אין להם שמץ של יסוד, וכפי שאפשר לקרוא כאן על "חולי הסרטן שהבריאו לפתע", ויש אנשים משועממים הממציאים את כל סיפורי המעשיות הללו, מחמת שהם חושבים שלשם שמים מותר לשקר.

להלן דברי גדולי הדור:

"ראתה במוחש שהפאה הביאה לה ברכה והצלחה"!

"בנועם קבלתי מכתבו מל"ג בעומר, ונהניתי במאד לקרות בו ממה שכתב שהוא וזוגתו שיחיו רואים השגחה פרטית בעיני בשר שלהם, וצריך היה להסביר לזוגתו תחי' את הענין בביאור יותר, אשר כיון שראתה במוחש איך שהפאה הביאה לה ברכה והצלחה, הרי צריכה להיות עינה טובה גם בשל אחרים וכמאמר רבותינו ז"ל במדות נותני צדקה, ולהשפיע גם על סביבתה בכיוון זה" (הרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, אגרות קודש חלק ז', איגרת ב'קי"ב).

"תראה בעיני בשר תוספת ברכה והצלחה"!

"בנועם קבלתי מכתבו אשר זוגתו תחי' הסכימה ללבוש פאה, ויהי רצון מהשי"ת אשר תעשה זאת בלב שמח ובעגלא דידן תראה בעיני בשר תוספת ברכה והצלחה בענינה הן הכללים והן הפרטים בבריאות הנכונה ובפרנסה לו ולכל ב"ב שיחיו" (אגרות קודש חלק ו', איגרת א'תקנ"ב).

האם יכול להיות כאב ראש בגלל פאה?

"לכתבה אודות כיסוי השערות שלה, אין בזה כל שאלה כלל, כיון שה' אמר ברור שלטובת האשה ובעלה וילדיהם שיחיו שלא תהיינה שערות ראשה גלויות, ודאי אשר כן הוא ואי אפשר שע"י קיום מצוות ה', יבוא כאב ראש או הדומה לזה! לדוגמא, לכתבה אשר לובשת פאה נכרית בא כאב האמור, אפשר: א. שזהועצת היצה"ר, שאינו רוצה שיקיימו מצוות ואינו רוצה שתבאנה ברכות ליהודים. ב. באם אמת הוא, הרי זה ראיה שלטובתה תגזוז שערותיה שתהיינה קצרות, אז ודאי שלא יהיה כאב ע"י הפאה נכרית. לפלא שאחרי שראתה בגלוי ברכת ה' ונסיו בהולדת הבן שיחיה, שואלת בהענין" (ליקוטי שיחות חלק ל"ג, הוספות – דף רס"ד. ממכתב כ"ב טבת תשד"מ).

"ברכות, עושר, בנים ובני בנים"!

"שמחתי לקבל פרישת שלום מכם, וגם את הבשורה הטובה שמהיום והלאה היא חובשת פאה. והשי"ת יעזור לכם ע"י קיום הבטחתו (זוהר חלק ג' דף קכ"ו ע"א) להתברך בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנים ובני בנים. ובפרט בימים שבין פורים ופסח, שנשי ישראל פעלו לעצמם וליהודים בכלל והביאו בזה ניסים בעולם, ימים אלו הינם ימי סגולה מיוחדים להצליח בכל הנ"ל" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תקנ"ה. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

ראתה מופת גלוי אחר שקבלה על עצמה ללבוש פאה!

"השבוע ביקרה אצלנו מרת פרוס, חמותו של שלום לברטוב ומרדכי דובינסקי, וסיפרה דבר נפלא מכ"ק אדמו"ר. אחד הבעלי בתים בבית הכנסת בו משמש שלום לברטוב בתור שמש, יש לו ילדה בת אחד עשרה, ול"ע נשרו שערותיה באופן מבהיל עד שהיתה מתביישת לצאת החוצה. היו איתה אצל הרבה רופאים וגם אצל אדמורי"ם, אבל ללא הועיל. ויעצם שלום לברטוב שילכו לכ"ק אדמו"ר וישמעו לעצתו. כ"ק אדמו"ר אמר להם שבאם תקבל הילדה על עצמה, אשר כשתגדל ותינשא תלבש פאה נכרית, יעזור לה השי"ת שיגדלו שערותיה. היא הבטיחה וקיבלה על עצמה, וכעבור זמן התחילו שערותיה לגדול, וכעת יש לה שערות גדולות ונאות" (קובץ תשורה, סיון תמוז תשס"ה).

"מכל העולם יזמינו אצלך פאות"!

גב' פרידה קוגל מברוקלין ניו יורק, מספרת. "בשנת תש"ל היה לי עסק קטן בברוקלין לסירוק פאות. עבדתי מאוד קשה והתפרנסתי בצמצום רב. כשנכנסנו ליחידות אמר לי הרבי שלא אדאג כי העסק שלי הוא עסק טוב מאוד, באשר כל אשה צריכה שיהיה לה פאה אחת לחול ופאה אחת לשבת. עוד הוסיף הרבי, שיגיע זמן שהחנויות של הפאות מכל העולם יזמינו אצלי את הפאות… הדברים של הרבי היו תמוהים, כי בכלל לא היה נהוג לקנות פאה מיוחדת לשבת (בקושי השיגו כסף לפאה אחת). וגם מה שאמר שיזמינו אצלי מכל העולם, זה נראה לי לכל היותר כבדיחה… והנה ה' עזר, הקמתי בית חרושת לפאות, ומכל העולם רוכשים אצלי את הפאות. פעם קיבלתי טלפון ממישהי שהציגה את עצמה בתור "גברת שניאורסאהן"… הבנתי מיד שזו הרבנית חיה מושקא ז"ל. היא אמרה לי בפשטות: "אני רוצה להזמין אצלך פאה". קבעתי איתה זמן ונסעתי אליה הביתה עם כמה דוגמאות. היא קנתה אצלי פאה, ומאז קנתה פעמים רבות" ("לקט שכחת הפאה" דף ק"ט).

"עבור פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים והנכדים"!

"את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז"ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב"ד] מברוקלין ניו יורק. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו' אמר הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים… ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז אמר הרבי: "תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה". ובפנותו לבעלי אמר הרבי: "לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך". כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה" (שם, דף ס"ג).

האדמו"ר משאץ: "אראה להשתדל לעורר רחמים"!

"עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעוון, ולפעמים ברוך ה' עלתה לי כהוגן, רצוני גם בזה אי"ה אחר פטירתי מהעולם הזה השפל לגנזי מרומים, והיינו כן, מי שיצטרך לישועה ורפואה לו או לזולתו, ילך על קברי ויעשה כזה… שאלך לאבותי הקדושים שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה. אבל בתנאי כפול שהמדובר או זולתו יבטיח לי להיטיב דרכו לשמים בדבר אחד… האשה שגילתה שערות ראשה, מעתה תבטיח לשאת פאה, איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמוד בכל יום ויום ודוקא גמרא, וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להיטיב מעשיו, אז אי"ה אראה להשתדל לעורר רחמים"

(הגאון רבי שלום מאסקאוויטש מלונדון זצ"ל, אב"ד שאץ, בצוואתו שהובאה בכמה מקומות בספריו: הקדמת ספר "דעת שלום" על פרק שירה, וכן בספר דעת שלום על הרמב"ם דף נ"ב, ובסוף ספר "אור הגנוז" על הגש"פ, ובספר "מים רבים").

הריי"צ: "כל ברכה צריכה כלי"!

"בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי… וההנהגה בכלל צריכה להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה"

(הגאון רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג).

מרן הגר"ש: "אני עומד להליץ עליהם"!

"ומה שכתב [הגר"ע יוסף] שהרבה בנות הסירו הפאה, הנה לא מספיק שיחזרו איזה בנות, והעיקר הוא נשי הרבנים הראשיים, ונשי הרבנים והדיינים אשכנזים וספרדים בארץ ובחו"ל, ושום אחד לא חזר בו, כי הם יודעים שיש גדולי הפוסקים אדירים וגם חסידים גדולים, ועם כל זה התירו. ובפרט שאני הצעיר עומד להליץ בעד רוב העולם המתירין, חכמים ונבונים וכל בני ישראל, וזוהי מצוה גדולה להליץ עליהם שיש להם על מה שיסמוכו, וכל שכן שלא לקלל אותם ח"ו, והם גדולים בתורה ובהלכה, ולא ליתי עליהם כי אם טובה וברכה"

(מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, רבה של ירושלים, בשו"ת "שמש ומגן" ח"ד אה"ע צ"ג).

סיפור מופת – כוחה של אמונה

כוחה של אמונה לציות לדברי הרבי מליובאוויטש זצ"ל, ושפע הברכה למקיימי הוראותיו, ניתן ללמוד מהסיפור הבא, אותו מספר הרב גבריאל בקוש מירושלים.

"במסגרת פעילותי, אני מפעיל יחד עם רעייתי מנוחה רחל שתחי', אתר אינטרנט המספק מידע לדוברי צרפתית. באנר פרסומי בולט בצד האתר, מזמין כל מי שמבקש לפנות אלינו, על מנת לקבל עזרה וסיוע בכתיבה לרבי מליובאוויטש זצ"ל בכל המצטרך.

ביום ז' ניסן, קיבלנו פניה לאתר, מאשה בשם אסתר, המתגוררת בצרפת, שביקשה שניצור איתה קשר באמצעות האינטרנט, כי היא צריכה עזרה. כמובן שרעייתי יצרה איתה קשר, והם "שוחחו" ביניהן בהתכתבות וירטואלית. השיחה איתה, העלתה שמדובר במצוקה קשה שמלווה אותה משך זמן.

"שמי אסתר, וראיתי שיש אפשרות לקבל את הברכה של הרבי מליובאוויטש זצ"ל. אני ממש צריכה את זה". כך היא פתחה את שרשרת ההתכתבות. אט אט נחשף סיפורה. מתברר כי מזה חצי שנה בעלה נפרד ממנה. היא מתקשה לתפקד, המצב הכלכלי התדרדר, והיא מצאה את עצמה, יחד עם שני ילדיה עוברת להתגורר אצל הוריה, כשמצבה המוראלי הולך ופוחת.

"אני מרגישה שאין לי את הכוחות להתגבר על זה" כך היא תיארה, "האמת היא שכבר חשבתי אולי לעלות לארץ ישראל, אבל במצב הנוכחי אינני רואה את עצמי עושה את הצעד. מה אני יכולה לעשות?" סיימה, כשאפילו האותיות היבשות על המסך שיקפו את מצוקתה.

רעייתי הסבירה לה את צורת הפניה כיום לרבי מליובאוויטש זצ"ל באמצעות האגרות קודש, תוך שהיא מדריכה אותה כיצד לכתוב את בקשת הברכה. "ראשית מומלץ לפתוח את המכתב בהודיה לה' יתברך על כל הטובה שעשה לך עד היום, ותאמיני לי, שבכל מצב אפשר למצוא את אותן נקודות אור", הסבירה לה רעייתי.

"לאחר מכן, כדאי לקבל החלטה טובה אותה אנו מגדירים כ'כלי' לקבלת הברכה. אפשר לדוגמא לקבל לומר בכל יום ברכות השחר ולומר את קריאת שמע מידי יום", האשה הביעה את הסכמתה, כשלאחר ההחלטה הטובה היא ציינה את בעייתה וביקשה את ברכת הרבי מליובאוויטש זצ"ל.

את מכתבה הכנסנו בעבורה לתוך אחד מכרכי האגרות קודש. בביתנו מספר מכרכי אגרות קודש, כפי שהם תורגמו לשפה הצרפתית, הכנסנו את המכתב לתוך כרך שכזה, כשאנו סורקים את התשובה ושולחים לה על מנת שתקרא אותה.

במכתב, שתורגם במקורו מלשון הקודש (אגרת ד'שעב), נכתב על חשיבות כיסוי הראש בפאה נכרית. כשהמכתב מיועד (במקורו) לחתן שיסביר לכלה את חשיבות הענין. "עליך לקבל על עצמך לקיים את ההוראה הזו – כמו "נעשה ונשמע" אמרה לה אשתי, כשאסתר מצידה מנסה להסביר כי שנים היא לא רצתה לעשות זאת. בנוסף נכתב לבדוק את התפילין, דבר שהיא אכן אמרה שתבקש מבעלה לעשות, וברכה להקמת בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה.

השיחה נסתיימה, כשמאז לא שמענו ממנה עד ליום רביעי לפני כשבועיים. "שלום וברכה, היא כתבה בקצרה, אכן רכשתי פאה וכיסיתי את ראשי כהלכה, עשינו גם את שאר ההוראות, אי אפשר לתאר את השינוי העצום שהתחולל. חזרתי ב"ה לחיות יחד עם בעלי, ובעזרת ה' אנחנו מתכננים בקרוב לעלות ארצה. אני מודה לכם על כל העזרה. כל טוב…" סיימה את מכתבה.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות